ירשתם ספרייה שלמה? מה עושים עם ספרים ישנים של ההורים
לפני הכול, גילוי נאות: אני מעריכה את הפריטים ומלווה את המכירה, והם נמכרים לקונים בשוק — כך שההערכה שאני נותנת נשארת עצמאית.
הספרייה היא בדרך כלל החדר שהמשפחה דוחה לסוף: מאות ספרים, קילוגרמים של זכרונות, ותחושה שלזרוק ספר זה לזרוק משהו מההורים. אני מבינה את זה, וגם אומרת את האמת שאני אומרת בכל דירה: רוב הספרים שווים מעט, וכמה מהם שווים בדיקה. העבודה היא להפריד ביניהם מהר ובלי אשמה.
בקצרה: סטים של אנציקלופדיות ומהדורות פופולריות של ספרים הם כמעט תמיד ללא שוק: המידע זמין היום בחינם, והמשקל הופך אותם ליקרים להעביר. החריגים ששווה לעצור לידם: מהדורות ראשונות, דפוסים עבריים ישנים, ספרים עם הקדשות של אנשים ידועים, ספרי קודש ישנים וספרים בכריכות עור. לפני שממיינים, מנערים כל ספר: בין הדפים נשמרים מכתבים, תמונות ושטרות. מה שלא נבדק ולא נשמר — לתרומה בתיאום מראש או למכירת בית פתוחה, ורק בסוף פינוי.
קודם כול: מה מסתתר בין הדפים
לפני שמדברים על ערך של ספרים, יש דבר אחד שאני עושה בכל ספרייה: פותחים ומנערים. דור ההורים שמר בין דפי הספרים מכתבים, תמונות, תעודות, ולפעמים גם כסף. זה הדבר היחיד בחדר שבאמת אי אפשר להחזיר, ולכן הוא ראשון — כמו המסמכים והתמונות בכל שאר הדירה.
מה כמעט תמיד ללא שוק
- סטים של אנציקלופדיות. המידע זמין היום בחינם, והסט כבד ותופס מטרים של מדף. זה הפריט הראשון ברשימת הדברים הכבדים ששווים הכי פחות.
- מהדורות פופולריות של רומנים, ספרי עיון וספרי לימוד — הודפסו בכמויות גדולות, ויש מהם בכל דירה שנייה.
- ספרים במצב גרוע — עובש, כתמי מים, כריכה מתפרקת — גם כשהכותר מעניין.
זה לא אומר שהם חסרי ערך לאנשים: ספרייה ציבורית, בית אבות או עמותה ישמחו לחלק מהם. זה אומר שלא כדאי לשלם על הובלה או אחסון כדי "למכור אותם מתישהו".
החריגים ששווה לעצור לידם
- מהדורות ראשונות. שנת ההדפסה נמצאת בעמודים הראשונים; מהדורה ראשונה של ספר חשוב, במיוחד עם עטיפת הנייר המקורית, היא פריט אספנות.
- דפוסים עבריים ישנים. ספרים שהודפסו לפני קום המדינה, בארץ או באירופה, עברית ישנה, דפוסים קטנים שנעלמו.
- הקדשות. ספר עם הקדשה בכתב יד של הסופר, או של אדם ידוע, שווה הרבה יותר מאותו ספר בלי ההקדשה. הקדשות משפחתיות הן מזכרת, לא ערך שוק — אבל שווה לצלם אותן.
- ספרי קודש ישנים — סידורים, מחזורים, חומשים וספרי הלכה — במיוחד אם הגיעו עם המשפחה מאירופה או מארצות המזרח. חלק מהם מעניינים אספנים, וחלק גנוזים ולא נזרקים.
- כריכות עור, איורים ומפות. ספרים מאוירים, אטלסים ישנים וספרי אמנות גדולים — לפעמים הערך הוא באיורים.
- אוספים שלמים בנושא אחד: מי שאסף במשך חיים ספרות בנושא מסוים השאיר אוסף שמעניין אספן אחר, והוא שווה יותר ביחד מאשר ספר־ספר. שלמות היא אחד מחמשת הדברים שקובעים ערך.
איך ממיינים ספרייה שלמה בלי לקרוא כל ספר
- מנערים ומוציאים ניירת — מכל ספר, גם המשעמם ביותר.
- מפרידים לפי מדף, לא לפי ספר. מדף האנציקלופדיות ומדפי המהדורות הפופולריות הולכים לקבוצת "תרומה" בלי דיון.
- מה שנשאר — ישן, עברי, בעור, עם הקדשה, או חלק מאוסף — מצלמים: העטיפה, עמוד השער עם שנת ההדפסה, וההקדשה אם יש. לרוב זה כמה עשרות ספרים מתוך מאות.
- שולחים לבדיקה לפני שמישהו "קונה את הספרייה" כולה. מי שקונה ספריות יודע לזהות את העשרה ששווים, ואין לו אינטרס להסביר לכם אותם.
מה עושים עם השאר
כשיש בדירה עוד הרבה פריטים ששווה למכור מקומית, ספרים משתלבים היטב במכירת בית פתוחה: קונים מגיעים, בוחרים ולוקחים, והספרייה מתרוקנת בלי הובלה. מה שלא נלקח — תרומה בתיאום מראש, כי לא כל גוף מקבל ספרים, ובטח לא אנציקלופדיות. ופינוי, כמו תמיד, רק בסוף.
שאלות שאני נשאלת על ספרים ישנים
האם אנציקלופדיה ישנה שווה כסף?
כמעט אף פעם לא. סטים של אנציקלופדיות הם ללא שוק, כי המידע זמין היום בחינם והמשקל הופך אותם ליקרים להעביר. עדיף לתרום בתיאום מראש מאשר לשלם על הובלה או אחסון.
איך מזהים ספר ישן ששווה בדיקה?
שנת ההדפסה בעמודים הראשונים, מהדורה ראשונה, דפוס עברי ישן, הקדשה בכתב יד של הסופר או של אדם ידוע, כריכת עור, איורים או מפות, וספרי קודש ישנים. אוסף שלם בנושא אחד שווה יותר ביחד מאשר ספר-ספר.
מה עושים עם מאות ספרים שאף אחד לא רוצה?
קודם מנערים כל ספר ומוציאים ניירת, תמונות וכסף. אחר כך תרומה בתיאום מראש, או מכירת בית פתוחה כשיש בדירה עוד תכולה למכור. פינוי רק למה שנשאר אחרי זה.
מותר לזרוק ספרי קודש ישנים?
לא זורקים אותם: ספרי קודש בלויים נגנזים, וספרי קודש ישנים ושלמים שווים בדיקה לפני כל החלטה.
מצאתם ספר שנראה ישן באמת?
צלמו את עמוד השער עם שנת ההדפסה ואת ההקדשה אם יש, ושלחו לי בוואטסאפ — אגיד לכם אם שווה להמשיך לבדוק. ללא התחייבות.
שלחו לי תמונות בוואטסאפ